X
אנחנו בשביל נט משתתפים בצער המשפחות השכולות, מקווים להחלמת הפצועים ומצפים להשבת החטופים במהרה
בתקווה שנוכל לחזור לימים שקטים ולטיולים בטבע.
המקרא
אחד ממאפייני המפה החשובים ביותר הוא המקרא. על כן החלטנו להביא בפניכם בצורה פשוטה ומעניינת את פירוש ומשמעות הסימונים במקרא.
אחד ממאפייני המפה החשובים ביותר הוא המקרא. הסימנים במקרא בנויים כך שהבנתם והכרתם תהיה אינטואיטיבית ככל האפשר, אולם כמו בכל דבר, קיימים הבדלים בין המפות השונות. עקב כך, חשוב לתת תשומת לב למקרא כאשר פותחים מפה חדשה, בייחוד מכיוון שרובנו גדלנו על מפות צבאיות ומפות סימון שבילים (שמקורן זהה), אשר מבנה וצורת הסימונים שלהן שונות מאשר במפות שביל נט. על כן החלטנו להביא בפניכם בצורה פשוטה ומעניינת את פירוש ומשמעות הסימונים במקרא. בנוסף ננסה להבהיר וליישב מחלוקות לגבי "כוונת המשורר".
ניתן לראות כי המקרא מחולק באופן כללי לפי 5 נושאים עיקריים (על מנת להקל על החיפוש), נקודות עניין, דרכים ותחבורה, משטחי כיסויי, עצמים פיזיקלים (נחלים מצוקים וכו') ושונות.
נקודות עניין
חלק זה במקרא מרכז את רוב הסימונים של האטרקציות והמקומות המעניינים במפה לכן כדאי לעבור עליו, אחרת אפשר לפספס אטרקציות, וחבל...
ראשית, אפשר לראות שחלק מהנקודות מחולקות לשתי קטגוריות: נקודת עניין מרכזית או משנית. כלל האצבע בנושא הוא שאתר מרכזי יהיה כמעט תמיד מומלץ לביקור, בעל גישה נוחה וכמובן מעניין. גם אתר משני יכול להיות מעניין ויפה, אך לא בהכרח.
ניתן כמה דוגמאות להמחשה:
אתר פיקניק- סימון של אתר ראשי מעיד על כך שבמקום שולחנות רבים יותר מאשר באתר משני. בנוסף, אתר ראשי יכיל ברוב המקרים גם אזור משחקים ולפעמים מתקנים נוספים כמו ברזים, שירותים ועמדות מנגל, בעוד שבאתר פיקניק קטן יהיו רק שולחנות (לפחות שניים).
אתר עתיקות או אתר היסטורי- סימון אתר ראשי מציין אתר מעניין בו מומלץ בהחלט לבקר. בעוד שגם אתר משני יכול להיות מעניין ויפה, הוא גם מציין שרידי חורבות קטנים או עצמים עתיקים (גתות או בתי בד קטנים) שהם עלולים להיות פחות מרשימים מאתרים ראשיים. במפה בדרך כלל יופיע כיתוב המתייחס לאתר (חורבה, גת ועוד).
אתר נוף (אטרקציה)- סימן ייחודי למפות שביל נט, זהו סימן כללי לאתר מעניין אשר מומלץ לבקר בו. הוא יכול לתאר תופעה גיאולוגית מעניינת, מעיין יפה, או פינת מרגוע מיוחדת.
תצפית- מסמנת מקום אשר ממנו ישנה תצפית יפה. במצפים מסודרים מופיע גם כיתוב המציין את שם המצפה.
מעבר אתגרי- מסמן נוכחות של מעבר אתגרי (בדרך כלל מצוק) המצריך טיפוס בסולם, חבל או על הסלע עצמו.
.jpg)
בנייה ומבנים- המבנים המצוינים במפה מתחלקים לשני סוגים:
בניין או מבנה קבע- הסימון המשני מציין את נוכחותו של מבנה קטן, לרוב עשוי אבן או בטון. הסימון הראשי מציין בניין גדול אשר בולט בנוף או בניין בעל חשיבות כמו בית ספר, בית חולים וכו'.
מבנה ארעי, חקלאי או תעשייתי- הסימון המשני מציין בדרך כלל מבנה נטוש, חורבה או פחון ואילו הסימון הראשי מציין לרוב מבנה חקלאי או תעשייתי לרוב בצורת סככה גדולה.
סוגיה נוספת בנושא נקודות עניין היא המעיינות. כידוע אנו חיים בארץ שלא בורכה בגשמים ולכן חלק מהמעיינות אשר מצוינים במפה לא נובעים בכל ימות השנה. איך אפשר לדעת אילו מעיינות נובעים גם בקיץ? אז ככה: לא ניתן להבטיח ב 100%, אבל המעיינות היפים והמוצלחים ביותר מסומנים גם בסימון של אתר נוף ומתווסף להם כיתוב של אתר מעניין או מומלץ.
הנושא השני ואולי החשוב ביותר במפה הוא נושא הדרכים והתחבורה. אחד הדברים שחשוב לזכור במפה בכלל ובנושא זה בפרט הוא שהשטח הוא דינמי ותמיד משתנה, והמפה היא תמונת מצב של השטח בזמן מסוים.
דרכי עפר- אחד התחומים החשובים במפה (בעיקר לנוסעים על 4). דרכי העפר מתחלקות ל-4 רמות עבירות עיקריות, שבכל אחת ישנו מרווח מסוים של רמת הקושי. נתחיל מהקל אל הקשה (או מהסלול אל ה"לבעלי כננת בלבד").
דרך עפר עבירה לכל רכב- באופן כללי זוהי דרך בה יכול לנסוע כל כלי רכב. רוב הדרכים האלו כבושות ומכוסות חצץ לבן. חלק מהדרכים יכולות להראות כדרכי עפר בעוד שהן משמשות כצירי תנועה לכל דבר (אופייני בעיקר בסביבות כפרים ומושבים). מצד שני דרך שלא מתוחזקת או שחלקים ממנה נסחפו יכולה להוות בעיה.
דרך עבירה לרכב גבוה- ככלל, זוהי דרך שכמות המכשולים בה לא תאפשר לרכב רגיל לעבור בה ללא פגע, אך בדרך כלל רכב מוגבה מעט יכול לעבור בה בזהירות. ייתכן גם כי חלק מהזמן הדרך היא עבירה לכל רכב אך עקב המיקום שלה, או עקב שינוי במידת העבירות שלה בעונות השנה השונות (נהיית בוצית לאחר הגשם) היא נהפכת לבלתי עבירה לכל רכב. במקרים קיצוניים תנאי הדרך דומים מאוד לתנאי דרך ל4X4.
דרך עבירה לרכב 4X4- דרכים בהן ישנו צורך להשתמש בהנעה קדמית בחלק מהדרך וייתכן שאף לכל אורכה. חשוב לציין כי חלק מהדרכים מאפשרות חלק מהזמן עבירות לרכב ללא הנעה קדמית, אולם השינוי באופי הדרך במהלך השנה, בוץ, דרדרת, חריצים... מונע מהן להיות כאלו. בנקודות מעבר קשות כמו מדרגות סלע יופיע סימון של עבירות קשה המורה לכיוון הירידה.
דרך עפר גרועה או משנית- דרך עפר הנמצאת בשימוש מועט ולכן מאופיינת בעבירות קשה ובתוואי לא ברור (ובעיקר ב"לא הייתי צריך להיכנס לכאן, איפה מסתובבים?"). אפשרות נוספת היא דרך אשר לא מובילה לשום מקום ולכן החשיבות שלה היא משנית.
דרך עפר הרוסה- סוג נוסף, שאינו נפוץ, של דרכי עפר. הסימון מציין דרך עפר שלא ניתן לנסוע בה, לרוב כתוצאה ממים אשר סחפו חלק ממנה או שנחסמה באופן כל שהוא. למרות ההרס, ניתן לראות את תוואי הדרך, ולכן היא מתאימה להולכי רגל ולרוכבי אופניים. סוג דרכים אלו אופייני בעיקר לאזור המדבר.
סימן עבירות קשה- לסימון זה שתי משמעויות, כשהוא מופיע על דרך עפר הוא מסמן נקודה או אזור של עבירות קשה אותו צריך לעבור בזהירות. כשסימן זה מופיע על שביל, הוא מסמן לרוב אזור מסולע ותלול או מדרגת סלע גבוהה (דרופ). הסימון תמיד מסמן את המכשול בכיוון הירידה.
כיוון הירידה- סימון עזר למטיילים המסמן את כיוון הירידה בשביל. ברוב המקרים בהם מופיע הסימון, כיוון הירידה הוא המומלץ השביל נוח לירידה אך קשה מאוד לעלייה.
נושא נוסף בתחום התחבורה הוא השערים. ישנם 4 סוגי שערים:
שער סגור- לרוב מציין שער גבוה, חלק ממערכת גדר, שחסום בפני הולכי רגל, בדרך כלל יהיה סגור.
שער פתוח- לרוב יהיה שער בכניסה הראשית ליישוב או שער שפתוח רוב שעות היום. בדרך כלל שערים מסוג זה יהיו נעולים לאחר שעות החשיכה.
מחסום- שער או צורה כלשהי של חסימה אשר תמנע מעבר של כלי רכב אולם הולכי רגל ורוכבי אופניים יעברו דרכו או מסביבו ללא קושי.
מחסום צבאי- מסמן מחסומים ונקודות מעבר לשטחי הרשות הפלסטינאית (מופיע בחלק מהמפות).
חשוב לזכור ששערים משתנים הרבה ושער שהיה סגור אתמול יכול להיות פתוח מחר ולהפך.
שבילים וסינגלים- המאפיין הייחודי של מפות שביל נט הוא דרוג רמת הקושי של השבילים במפה. מאפיין זה מאפשר למטיילים ולרוכבים לתכנן את המסלול לא רק על פי אורך הדרך אלה גם לפי רמת הקושי של השביל. לדוגמא, הליכה או רכיבה בשביל כבוש ומישורי תהיה מהירה וקלה. לעומת זאת בשביל תלול וסבוך קצב ההתקדמות יהיה איטי וקשה למטייל, ובלתי אפשרי לרוכב. השבילים מתחלקים ל-5 רמות קושי עם מספר הרחבות. באופן כללי המכשולים שמשפיעים על רוכבי אופניים ישפיעו כמעט תמיד באופן דומה על מטיילים רגליים.
שביל סלול- שביל סלול אספלט או חצץ כבוש ונוח מאוד להליכה ורכיבה.
שביל המיועד לאופניים- שביל סלול אספלט או בטון המיועד לרוכבי אופניים.
מדרגות - מדרגות או שביל מרובה בקטעי מדרגות.
שביל רחב ומתון (בדרגת קושי קלה)- שביל נוח להליכה ורכיבה בעל שיפוע מתון. לעיתים תסומן כך דרך עפר ישנה שהפכה לשביל רחב. מבחינת הרוכבים שביל מסוג זה יהיה רכיב לשני הכיוונים.
שביל רגיל (בדרגת קושי בינונית)- שביל צר יחסית בדרך כלל בעל שיפוע ומעט מכשולים כמו סלעים, סבך ומדרגות סלע. השביל מתאים לרוכבים בעלי מיומנות רכיבה בסיסית ומעלה ובדרך כלל קשה עד בלתי אפשרי לרכוב על השביל בכיוון העלייה. לרוב בשביל שהוא מתאים לרכיבה רק בכיוון אחד יתווסף סימן המראה את כיוון הירידה.
שביל צר ותלול/מדרגות סלע (בדרגת קושי קשה)- שביל קשה, צר ותלול. בדרך כלל בעל שיפוע גדול והרבה מכשולים. השביל מתאים לרוכבים מנוסים ובדרך כלל הרכיבה בו מהירה ושופעת האלמנטים טכניים ודרופים. ההליכה בשביל כזה תהיה קשה.
שביל חתחתים- שביל מרובה מכשולים (בולדרים, סבך, מדרגות סלע גבוהות) ולעיתים מאוד תלול. שביל מסוג זה אינו מאפשר רכיבה בגלל גודל וריבוי המכשולים שבו. ההליכה בשביל כזה קשה ואיטית ולפעמים מצריכה מעבר סולמות, טיפוס וכדומה ("מעברים אתגריים").
שביל לא ברור- שביל הנמצא בשימוש מועט (אם בכלל) ולכן מאופיין בתוואי לא ברור ובעבירות קשה.
שביל חולי- כשמו כן הוא, חולי. מאופיין בהרבה חול ולכן ההליכה והרכיבה בו (בעיקר בקיץ) איטית ומאומצת.
תחום אשר קשור באופן ישיר לתחבורה הוא סימוני שבילים. כפי שכבר ניתן היה להבין צבע השביל במפות שלנו אינו מעיד על צבע הסימון אלא על רמת הקושי שלו. לכן סימון השבילים שבשטח מסומן במפה בצורה של מקטעים על גבי השביל והוא בהתאמה לצבע בשטח. שביל ישראל שצבעו בשטח כתום, כחול ולבן מסומן במפה בצבע כתום וכאשר הסימון של שביל ישראל מופיע בנוסף לצבע אחר יופיע סימון המשלב את שני הצבעים. בנוסף לסימון השבילים, מסומנים במפות מסלולים מומלצים שהם פרי מוחם הקודח של עורכי המפה והם מסומנים בצבעים שונים בצורה של קו רציף אשר מדגיש את הדרכים בהם עובר המסלול. בנוסף לכך קיים גם סיפור דרך של המסלול על מנת לעזור למטיילים.
משטחי כיסוי
מה הכוונה? באופן כללי מדובר על שטחים ומשטחים המכוסים ע"י אובייקט אחד כמו יער או מטע. רוב הסימונים הם ברורים ואין להם פרוש מעבר לכתוב ליד הסמל.
עצמים פיזיקלים
רוב הסימונים ברורים מאוד ואין להם איזו משמעות נסתרת. הסימון היחיד שמעלה שאלות הוא סוגיית המצוקים והמדרונות, אז הבה ניישב עניין זה. במדרון תלול שיפוע הקרקע יהיה חד מאוד ולרוב דרדרתי ויכול להיות שיש גם מצוקים קטנים (לרוב עד 5 מ'). לעומת זאת במצוק מדובר על שיפוע אנכי בגבהים בדרך כלל מעל 10 מ' שלא ניתן לעבור אלא בטיפוס.
הנושא האחרון הוא הכתב. לצבע וצורת הכתב במפות יש משמעות כך שלכל תחום יש מאפיינים משלו. לדוגמא יערות ושמורות טבע נכתבות בצבע ירוק, אזורים וחבלי ארץ נכתבים בצבע חום וכן הלאה.
סימון כתב אשר נוסף לאחרונה במפות הוא כתב שונה לאתרים. אתר מעניין ויפה אתר שכדאי לבקר בו עם נמצאים בסביבה. אתר מומלץ זהו אתר ששווה לקפוץ לבקר בו ובגב המפה מופיע עליו הסבר קצר. אתר מומלץ בחום שבו חייבים
לבקר והוא אחד מהאתרים המרכזיים במפה.
סוג כתב נוסף שהתווסף למפות לאחרונה מסמן את נקודות ההתחלה של מסלולי רכיבה וטיול במפות כשליד הכתב ישנו סמל המראה על סוג המסלול, רכיבת סינגלים, רכיבת XC או טיול רגלי.
חשוב להבין שקיימים הבדלים בין המפות השונות, בתוכן וצורת הסמלים במקרא. אם מכיוון שחלק מהסמלים לא נמצאים בשימוש במפות מסוימות ואם מפני שסמל מסוים עבר שינוי כחלק מהאבולוציה הטבעית של המפות. עם זאת רוב הסמלים והמשמעות מאחוריהם נשארו עוד מימי המפה הראשונה (יער עופר).
נסיים בתקווה שנענו כל השאלות, אבל אם בכל זאת נשארו שאלות ללא מענה, אז אתם תמיד מוזמנים לכתוב אלינו.
מועדון לקוחות שביל נט
לקבלת מידע מבצעים והטבות,
מלאו את הפרטים הבאים:
מלאו את הפרטים הבאים: